אנו מצויים בעידן המאופיין בשפע רב של מידע. ביד האחת אנו מחזיקים בתיעוד של אלפי שנות ניסיון קליני ברפואת צמחים, הן מהפן המסורתי-מערבי ששורשיו נעוצים בימי היפוקרטס, מזווית הניסיון ההיסטורית של הילידים בצפון ובדרום אמריקה, והן מהפן האסייתי, הסיני וההודי. ביד השנייה מצטבר גוף ידע הולך וגדל של מחקר מדעי מעמיק, הן בפן האפידמיולוגי-קליני וכן בצד המולקולרי, העוסק בפיטוכימיה ובהשפעות הביולוגיות של החומרים הפעילים על הארוגניזם. גופי ידע מגוונים אלו מאפשרים הבנה רחבת היקף של פעולת צמחי המרפא על גוף האדם.

שילובם הופך את ההרבליסט המודרני לבעל יכולת הבנה מעמיקה בתחום התהליכים הפתולוגיים ובאסטרטגיות הטיפול הייחודיות לכל אדם. הגישור בין מושגים מדעיים עכשוויים ובין מושגים אנרגטים ומסורתיים, הופך את ההרבליסט האינטגרטיבי לבעל יכולת שיח עם עולם הרפואה המערבית, הרפואה הסינית, הרפואה המסורתית האירופאית ומעל הכל, למטפל מן השורה הראשונה.